מילון מונחי קבלה

התצורה הקדמונית של האור האלוקי: לא איש, אלא סדר, שבו כל מה שעתיד להתגלות אצור בכוח כולל. "אדם" מלשון אֲדַמֶּה לעליון, דמיון למה שלמעלה; "קדמון" מלשון קדימה במעלה, לא בזמן. במסגרת אתר זה, התצורה המכוונת אל המבנה.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

שם שאול לפנים בנות־הקדם של אותו רצון אינסופי — פניית האין סוף אל הזולת, אל הברית ואל החיים. לא אלוקות שנייה ולא נגזרת מאוחרת; התצורה המכוונת אל היחס. מלשון חיה, לחיות, ומן השורש שמשמעו לספר: אם כל חי, ומספרת הסיפור.

מקור: לרחל אמנולחוה הראשונההתוכנית הנשית הקדמונית

תצורה שלמה — עשר ספירות בתוך עשר, ראש, גוף ואיברים — הפועלים יחד כסדר אחד. הטענה שחוה קדמונה היא פרצוף ולא רק נקודת אור היא שעושה אותה ארכיטקטורה ולא תכונה.

מקור: לרחל אמנו

עיגולים ויושר. העיגולים קונצנטריים, שווים, בלא מעלה ומטה — אור מקיף. היושר הוא עריכה מבנית: ראש, גוף, רגליים, ימין ושמאל. שניהם מתוארים בתוך אדם קדמון.

מקור: לרחל אמנו

פנים ואחור. הפנים הם הכוונה הפנימית, הפנים המופנות אל המפגש; האחוריים הם התפקוד החיצוני שאפשר לתתו בלא גילוי פנימי. המאמר קורא את אדם קדמון בעיקר כסידור האחוריים המאפשר עולמות, ואת חוה קדמונה כפנים האין סוף אל אותם עולמות עצמם.

מקור: לרחל אמנו

עשר ההארות שדרכן מתגלה האינסוף ונערכים העולמות. מסגרת אתר זה נסבה על הטענה שאותן עשר עומדות בשתי תצורות.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

כתר. רצון ותענוג שלמעלה מן השכל המודע. באדם קדמון, הרצון הפשוט שיהיו עולמות; בחוה קדמונה, התענוג שיהיה זולת אהוב היכול לדעת ולהשיב.

מקור: לרחל אמנו

חכמה — בזק המושג בטרם נפרש. אדם: בזק ההגדרה. חוה: בזק ההכרה שיש שם מישהו.

מקור: לרחל אמנו

בינה — התפשטות הבזק למשהו שאפשר לשכון בו. נקראת אימא, אם. אדם: לכידות ומערכת. חוה: מיקום בהקשר, כיצד ייחיה הדבר וכיצד יישמע.

מקור: לרחל אמנו

ידיעה כתשומת לב הקושרת. אדם: מחויבות לסדר שנבחר. חוה: ידיעה כייחוד — המודעות האינטימית שאינה עוזבת את הזולת.

מקור: לרחל אמנו

חסד, התפשטות, הזרוע הימנית. אדם: שפיעה בלא גבול. חוה: החיבוק המתאים עצמו למי שהוא מחבק.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

גבורה וצמצום, הזרוע השמאלית. אדם: הגבול החיצוני, ה"לא" המדוד. חוה: עיצוב פנימי — צמצום לשם קרבה.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

תפארת והרמוניה, הלב והגוף. אדם: הרמוניה דרך שליחות, אש מכוונת. חוה: הרמוניה דרך שילוב, נוכחות מאירה.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

נצח וניצחון, הרגל הימנית. אדם: הרצון המתגבר. חוה: עמידתה של הנשארת — השכינה היורדת לגלות ואינה נוטשת.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

הוד והודאה, הרגל השמאלית. אדם: ההודאה בגבול, והשיטה שבה נעשה דחף בר־קיימא. חוה: השבח המשיב, המקבל מתנה ומחזירה כשירה.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

יסוד, ציר הברית. אדם: ברית ההשפעה, השפעה בצורתה המכוונת ביותר. חוה: ברית הקבלה — החדר שבו האור מעוברר ולא רק מועבר.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

מלכות — הספירה האחרונה, המקבלת מכל האחרות ונעשית השער אל הקיום הסופי. אדם: סמכות וגזרה. חוה: נוכחות; כיסא העולה מבפנים ולא כתר המושם מעל.

מקור: לרחל אמנוהתוכנית הנשית הקדמונית

האינסוף, בלא גבול ובלא הגדרה. למעלה מכל הבחנה, ובכללה ההבחנה בין זכר לנקבה.

מקור: לרחל אמנו

הצמצום הקדמוני — הסתלקותו הנעלמת של האור האינסופי מן הנקודה האמצעית, המותירה חלל ורשימו. העלם כעשיית מקום.

מקור: לרחל אמנוסוד פורים

קו האור היחיד הנמשך אל תוך החלל לאחר הצמצום, וממנו נוצר אדם קדמון.

מקור: לרחל אמנו

שלשלת העולמות — ירידת האור בסדר דרך דרגות זו אחר זו, שכל אחת מלבישה את שמעליה.

מקור: לרחל אמנו

שבירת הכלים: אור עז מדי לכלים שהוכנו לו, ופיזור הניצוצות שבעקבותיו. "סוד פורים" קורא את פרס כמצב זה שנעשה עולם.

מקור: סוד פורים

משפיע ומקבל. שניהם קיימים בכל ספירה; ההבדל בין שתי התצורות הוא מי משניהם גובר. החסידות גורסת שלמקבל יתרון נסתר: השמים מאירים, אך רק הארץ מוציאה את מה שלא היה קודם.

מקור: לרחל אמנו

אור ישר ואור חוזר. אור היורד מלמעלה, ואור המושב מלמטה כלפי מעלה בידי מי שקיבלו. המערכת החזותית של אתר זה בנויה על צמד זה.

מקור: לחוה הראשונה

הנוכחות האלוקית השוכנת — מלכות דאצילות כפי שהיא שוכנת בין הנבראים, יורדת עמם לגלות, ומשיבה כשהם זועקים.

מקור: לרחל אמנו

נשמתם הכללית של ישראל, המזוהה בזוהר עם השכינה ועם מלכות — הכלה שלמענה נבנה הבית.

מקור: לרחל אמנולחוה הראשונה

האם העליונה — בינה דאצילות, המלבישה את בזק החכמה הערום בצורה שהמבנה הרגשי שמתחתיה יכול לקבל ולגדול לתוכה.

מקור: לרחל אמנו

"בינה יתירה נתן הקב"ה באישה יותר מבאיש" (נדה מה ע"ב). נקראת כאן לא כטבע אלא כסימן לשורש גבוה יותר — היכולת להבין דבר ביחס לאנשים ולזמן שאליהם עליו להיכנס.

מקור: לרחל אמנו

עיקרו של הבית — נקראת לא כתפקיד ביתי אלא כאותו תפקיד עצמו שמלכות ממלאת למעלה: לקבל כל הנכנס ולארוג אותו למקום שבו האלוקות יכולה לשכון.

מקור: לחוה הראשונה

"אשת חיל עטרת בעלה." נקראת כנבואה: השורש הנשי, שהיה נעלם זמן רב, מתגלה במקומו האמיתי כעטרה המקיפה ומרוממת את הראש.

מקור: לרחל אמנולחוה הראשונה

ימות המשיח — מתוארים ב"תוכנית" כעידן זהב מעשי ולא כביטול הטבע: שיווי משקל של שתי התצורות המתבטא ביחסים, בהנהגה, בחינוך ובקרבה.

מקור: התוכנית הנשית הקדמונית

גלות. נקראת במאמר לא כמקום שממנו הנשי נעדר, אלא כבמת גילויו העמוק ביותר — וכהיריון שחבליו חבלי לידה.

מקור: לחוה הראשונהלרחל אמנו

גאולה. בקריאה זו, הרגע שבו אותה אנרגיה שפרצה פעם בטרם עת בגן יכולה להתגלות בזמנה.

מקור: לחוה הראשונה

דירה במקום הנמוך ביותר — תכליתה המוצהרת של הבריאה, והטעם שהמקבל ולא המשפיע נושא את הכוונה הסופית.

מקור: לרחל אמנולחוה הראשונה

הדור השביעי — דור ההשלמה, שתפקידו אינו התחלה חדשה אלא הורדת השכינה אל המקום הנמוך והממשי ביותר.

מקור: לחוה הראשונה

המגילה שבה שם ה' אינו מופיע כלל. מן השורש סתר, להסתיר. "סוד פורים" קורא את ההיעדר הזה כחתימת המטריצה הנשית הנכנסת להעלם.

מקור: סוד פורים

הסתרת הפנים האלוקיות. במגילה, לא ריק אלא סימן מכוון — העלם שלם כל כך עד שהוא נעשה הקרקע לגילוי.

מקור: סוד פורים

"עד דלא ידע" — מצב פורים שבו הבחנות העולם השבור מיטשטשות לרגע, ונקרא כשיבה לתודעה שמלפני השבירה.

מקור: סוד פורים

ביטול העצמי לפני מה שלמעלה. סייגו של המאמר לכל העידן הזה: מלכות העולה בלא ביטול מולידה תוהו, לא גאולה.

מקור: לחוה הראשונהלרחל אמנו

תענוג — הממד הפנימי ביותר של כתר. בחוה קדמונה הוא תענוג דווקא בשותפות, בהליכה עם הזולת דרך כל מצב.

מקור: לרחל אמנו

רחמים — מלשון רחם. בתפארת־חוה, פרי החזקת הסתירה: לחוש את מצבו של הזולת ולספרו מחדש בתוך מסגרת גואלת.

מקור: לרחל אמנו

בירור — הפרדת הניצוצות מן הקליפות המחזיקות בהן, העבודה שבה הירידה הארוכה נעשית שווה את מחירה.

מקור: לחוה הראשונה

מקדש מעט — הבית היהודי הנקרא כמקום הממשי שבו דירה בתחתונים אכן מתקיימת.

מקור: לחוה הראשונה